סוּס

סוּסm. (b. h.; v. Nöld. Mand. Gr. p. 147) horse. Pes.113b. Succ.26b שינת הס׳ the (short) sleep of the horse, v. נִשְׁמָא. Cant. R. to VIII, 9 אם ראית ס׳ פרסיוכ׳ when thou seest the Persian horse (Parthian cavalry) tied Snh.II, 5 על סוּסוֹ on the kings horse; a. fr.(Gen. R. s. 95, end הס׳ לקבלי (read: לקבלך) the horse is before thee (has been surrendered), v. בִּוּצְלָא.Pl. סוּסִים, סוּסִין. Snh.II, 4. Ib. 21b ס׳ הבטלנין, v. בַּטְלָן; a. fr.Cant. R. to I, 9 ס׳ נקבות mares.Fem., סוּסָה. Ib. Pirké dR. El. ch. XLII; סוּסְיָא.Pl. סוּסְיוֹת. Ex. R. s. 23, end ס׳ נקבות, v. supra.